דרך הנדל"ן בע"מ נ' ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ואח'

פסק דין

פתח דבר

העותרת, חברת "דרך הנדל"ן בע"מ", עוסקת, בין היתר, במתן שירותי אבטחה. המשיבות הן ועדת הערר לענייני ארנונה כללית בתל אביב והעיריה. העתירה נסובה בעיקרה על החלטת המשיבה מיום 20.06.12 שלא לקיים דיון בערר שהגישה חברת "מציצים על הים בע"מ" (להלן: "חברת מציצים") נגד חיובה בארנונה.

רקע

הנכסים מושא העתירה הינם חניונים הממוקמים ברחוב רענן וברחוב שלמה בתל אביב (להלן: "הנכסים"). חוב ארנונה עבור הנכסים הצטבר לכ- 3 מיליון ₪. העותרת טוענת כי אינה המחזיקה בנכסים בפועל. טענתה נדחתה על ידי המשיבה וכפועל יוצא ננקטו על ידה הליכי אכיפה מנהלית במסגרתם עוקל חשבון הבנק של העותרת.

ההליכים הקודמים

ברקע העתירה שלפני פסק דינו של בית משפט זה (כב' השופטת שטופמן בעת"מ 20561-04-11 להלן: "העתירה הראשונה") מיום 29.3.2012. במסגרתו, עתרה העותרת נגד הליכי גביית הארנונה שנקטה נגדה המשיבה לגבי הנכסים ברחוב דרך שלמה 2 וברחוב רענן 1. במסגרת ההליך הציגה העותרת נתונים שונים המעידים, לטענתה, כי אינה מחזיקה בנכסים. מנגד, הציגה המשיבה אסמכתאות התומכות בטענתה לפיה העותרת היא המחזיקה בנכסים. לשם בירור השאלות העובדתיות, התיר בית המשפט לעותרת להעלות את טענת "אינני מחזיק" לגבי הנכסים שבגינם נצבר חוב הארנונה וקבע כי בירור טענה זו יעשה במסגרת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית. בית המשפט קבע כי אם תבקש העותרת להגיש ערר זה, עליה לעשות זאת תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

בתאריך 5.6.2012 ולאחר שחלף המועד שנקבע להגשת הערר (29.4.12), נעתר בית המשפט לבקשת העותרת והאריך את מועד הגשת הערר עד ליום 12.6.12 בקבעו כי ההארכה מותנית בתשלום הוצאות המשיבה בסך 7,500 ₪ טרם הגשת הערר. בעקבות ההחלטה הגישה העותרת בקשה לבטל או לדחות את תשלום הוצאות המשיבה עד לתום הדיון בוועדת הערר הואיל וחשבונה עוקל על ידי המשיבה. בתאריך ה7.6.2012 דחה בית המשפט בקשה זו בציינו כי התחשב בעותרת עת האריך את המועד להגשת הערר.

בסופו של יום, הוגש ערר באיחור של שישה ימים, ביום 18.6.12 על ידי חברת מציצים ולא על ידי העותרת, מבלי ששולמו ההוצאות שנפסקו כתנאי להגשת הערר. יתרה מכך הערר מתייחס לנכס ברחוב שלמה 4 תל אביב. לטענת העותרת מצבו הרפואי של בנה של אחת מבעלי מניותיה, הוא שמנע את הגשת הערר בזמן. בתאריך 20.6.12 ניתנה על ידי המשיבה החלטה לפיה סרבה לדון בערר מן הנימוקים כדלקמן: "לערר זה לא צורפה השגה או החלטה בהשגה. אין בתיק החלטת בית משפט הקובעת כי יש לפתוח תיק ערר. בהעדר השגה, אין לפתוח הליך של ערר".

בתאריך 6.7.2012 הגישה העותרת בקשה לביטול העיקול שהוטל על חשבונה. ביום 15.7.12 הוגשה על ידה בקשה נוספת לעיכוב הליך, בה ביקשה מבית המשפט שיורה למשיבה לא לממש את כספיה בטרם התקיים הדיון. בתאריך 25.7.2012 קבע בית המשפט (כב' השופטת ר' רונן) כי העיקולים לא יבוטלו אך המשיבה לא תממש את הכספים המעוקלים עד למתן החלטה של ועדת הערר. בנוסף, הורה בית המשפט לעותרת להודיע האם קיים בעניין זה תיק תלוי ועומד.

ביום 30.7.2012 השיבה העותרת, על פי החלטת בית המשפט והודיעה כי קיים הליך תלוי ועומד בפני ועדת הערר. העותרת סמכה טענה זו על בקשה שהגישה יחד עם חברת מציצים לעיון חוזר בהחלטת ועדת הערר מיום ה20.6.12. משכך, ביקשה העותרת מבית המשפט שיורה כי החלטתו לעניין עיכוב ההליכים תעמוד בעינה. מנגד, טענה המשיבה בתגובתה מתאריך 31.7.12 כי אין כל הליך תלוי ועומד בעניין העותרת, ולפיכך, ביקשה מבית המשפט שיקבע כי המשיבה רשאית לממש את הכספים שעוקלו על ידה כדין.

בתאריך 1.8.2012 דחתה המשיבה את בקשת העותרת לעיון חוזר בציינה כי לא מצאה מקום לשנות את החלטתה המקורית מיום 20.6.12. לכן, לא יפתח תיק ערר. נוכח זאת, עתרה העותרת בבקשה לעיכוב הליך מימוש העיקול ב-14 יום, על מנת שבתקופה הזו תוכל להגיש עתירה. בית המשפט (כב' השופט בכר) נעתר לבקשה בקבעו כי הליך מימוש העיקול יוקפא למשך שבוע ימים. במידה והעותרת לא תגיש עתירה, תוכל המשיבה לממש את העיקול.

טענות הצדדים

במרכז העתירה שלפני עומדת טענת העותרת למצג כוזב והטעיה על ידי מזכירת ועדת הערר, הגברת "אורלי שוורץ". העותרת טוענת כי ביום 18.6.12 הגיעה בעלת מניות בחברה, הגברת בן שושן, להגיש את הערר למשיבה, אך הגברת שוורץ הבהירה לה כי לא היא שצריכה להגיש את הערר, אלא הגורם המחזיק בפועל בנכסים. כתוצאה מהמלצה זו, הגישה חברת מציצים את העתירה. לטענת העותרת, הגברת שוורץ עוד הוסיפה ואמרה שהואיל וחברת מציצים היא זו שהגישה את הערר, אין העותרת חייבת לשלם את ההוצאות שנפסקו לחובתה. העותרת תומכת טענה זו על ידי הצגת כרטיס ביקור המציין את שמה הפרטי (אורלי) ותפקידה של מנהלת ועדת הערר. לטענתה, כרטיס ביקור זה נשלח לב"כ העותרת לאחר פגישתה של הגברת בן שושן עם הגברת שוורץ.

בנוסף לאמור לעיל, מלינה העותרת על כך שלא קיבלה לידה את החלטת ועדת הערר מיום 20.6.12, אלא רק ביום 22.7.12 לאחר שהגישה המשיבה כתב תגובה לבקשת העותרת.

כמו כן, לגישת העותרת אין לחסום את דרכה להגשת הערר בשל טעמים פרוצדוראליים בלבד. טענה זו היא מנמקת במספר טעמים: לגרסתה, מדובר בנסיבות חיצוניות שאינן תלויות בעותרת, דהיינו, מצבו הרפואי של בנה של נציגת העותרת; ההתנהלות המטעה מצד המשיבה היא שגרמה לטעויות שבבסיס ההחלטה לדחיית הערר; החוב שהיא תצטרך לשאת בסופו של יום עומד על למעלה מ-3 מיליון שקלים.

זאת ועוד, העותרת מבקשת לחייב את המשיבה לקיים בדיקה מעמיקה בשאלה מיהו הגורם המחזיק בפועל בנכסים. לגישתה, על המשיבה להסביר לכל הפחות מדוע אינה מוכנה לערוך בירור מעמיק שכזה. שכן, לראייתה קיימות ראיות כבדות משקל לכך שהעותרת כלל אינה מחזיקה בנכסים נשוא העתירה. לחיזוק טענתה מפנה העותרת את בית המשפט לכתב אישום אשר הגישה המשיבה (עירית תל אביב) נגד העותרת בטענה כי אין לנכסים שבנדון רישיון עסק. בסופו של יום, מחקה המשיבה את העותרת מכתב האישום מאחר שהבינה כי לאחרונה אין קשר לנכסים בנידון. לגישת העותרת אין לקבל את טענות המשיבה בהליך שלפני בשל טענת השתק, מניעות וחוסר תום לב. שכן, לדידה לא ניתן לטעון דבר והיפוכו בשתי ערכאות שונות. עוד טוענת העותרת שעל המשיבה היה להגיע לשטח בעצמה. לו היתה עושה כן, היתה מגלה שבכל כניסה לחניון מוצב שלט שלפיו חברת "נו אלי בע"מ" היא זו שמפעילה את החניון. לטענת העותרת, המשיבה לא העמידה לרשותה מסמכים או הוכחות המעידים שיש לחייב את העותרת בתשלום הארנונה. לדידה, החלטות המשיבה ניתנו בחריגה מסמכות, בחוסר סבירות ואף פוגעות בזכויות היסוד של העותרת.

עוד מוסיפה העותרת וטוענת כי התנהלות המשיבות עומדת בסתירה לעקרונות כללי צדק טבעי ובניגוד לתחושת הצדק הבסיסי. בנוסף הן חורגות מחובת ההגינות המוטלת עליהן בהיותן רשויות ציבוריות.

לסיכום, מבקשת העותרת מבית משפט זה שלוש בקשות נוספות: ראשית, כי ייתן צו לפי שיקול דעתו; שנית, כי יורה למשיבה, ומי מטעמה, לבטל כל פעולה מנהלית שננקטה נגד העותרת וביניהן ביטול עיקול חשבונה; ולבסוף, כי יחייב את המשיבות בשכר טרחת עו"ד.

מנגד לאמור לעיל, דוחה המשיבה את טענותיה של העותרת. תחילה, טוענת המשיבה כי בוועדת הערר לא קיימת מנהלת בשם אורלי שוורץ. המשיבה עומדת על כך שרכזת ועדת הערר הינה גברת אורלי אדות. לטענתה, גב' אדות לא פגשה את גברת בן שושן ואיש לא שוחח עמה על התיק. כרטיס הביקור, אשר צורף לבקשה מיום 17.12.12, נשלח לבא כוחו של אדם בשם יחזקאל כהן שביקש את פרטי ההתקשרות עם ועדת הערר.